כיצד לבצע את תהליך האניילינג של כלי זכוכית באמצעות קרינת אינפרא-אדום בגלי בינוניים
אם אי פעם קרה לכם שחלק מכלי הזכוכית שלכם התנפץ במהלך תהליך הקירור, אתם יודעים בדיוק למה אנו מדברים על כך. בדרך כלל זה קורה בגלל מתחים פנימיים בזכוכית. אם לא נפתור את המתחים האלו, כלי הזכוכית שלכם הופכים למעשה לפצצה מתקתקת.
לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בגלי בינוניים. הן פועלות טוב יותר על זכוכית בורוסיליקט וזכוכית סודה-סידן, בהשוואה למנורות בגלי קצרים. זו שאלה של כימיה ושל יכולת הספיגה של הזכוכית.
החשיבות של דיוק של 0.1°C
החלק הקשה הוא שתהליך האניילינג הוא תהליך של איזון. יש לשמור על הזכוכית בנקודה האידאלית – נקודת האניילינג – שבה הזכוכית רכה מספיק כדי שהמתחים ייעלמו, אך קשה מספיק כדי שהיא לא תתמוטט.
אם הטמפרטורה יורדת בכמה מעלות, אתם יוצרים בעיות – או שיש מתחים נותרים בזכוכית, או שהזכוכית עלולה להתנפץ.
אנו שומרים על דיוק של 0.1°C על ידי שימוש במנורות MWIR בשילוב עם תרמוקפלים בעלי תגובה מהירה ובקרי PID בעלי רזולוציה גבוהה. מכיוון שקרינת האינפרא-אדום בגלי בינוניים חודרת לזכוכית באופן אחיד, הליבה והפני השטח של הזכוכית מגיעים לאותה טמפרטורה. כך אין יותר את הבעיה של “אפקט העור”, שבה החלק החיצוני של הזכוכית קופא, בעוד החלק הפנימי עדיין נמצא במצב מותך.
הציוד והחום
המנורות שלנו משתמשות במעטפות קוורץ באיכות גבוהה. זה אומר שאנו יכולים להעביר יותר כוח דרך המנורות, מבלי שהן יישרפו. בנוסף, ניתן להגדיר את המנורות באופן שיאפשר שליטה מדויקת על הטמפרטורה. זו הדרך הטובה ביותר למנוע את האזורים הקרים בתנור.
אך יש גם בעיה: מערכות MWIR בעלות צפיפות גבוהה יוצרות הרבה חום מיותר מחוץ לאזור הרצוי. אם לא נטפל נכון בנושא האוורור והבידוד, התנור ימשיך לפלוט חום לחדר. כשזה קורה, החיישנים שלנו יספקו מידע שגוי, והכל יסתבך.
כיצד למנוע את ההתנפצות
כאשר ניתן לשלוט בקצב הירידה בטמפרטורה ברמת דיוק כזו, אפשר לשלוט גם בתהליך ההתכווצות של הזכוכית. כך ניתן למנוע את המתחים הזעירים שגורמים להתנפצות של הזכוכית.
היתרון הגדול? פחות פסולת. גילינו שכאשר השליטה בטמפרטורה מדויקת, אין צורך לבדוק שוב ושוב את הזכוכית באמצעות מכשירי בדיקה. אפשר לדעת בוודאות שהתהליך נעשה כראוי.