שמירה על בטיחות מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל בטיחות המפסקים שלכם)
בואו נהיה כנים: התקנת מחמם בחדר האמבטיה זו בעצם המרה של סיכון. יש שם אדים בכל מקום, ומים שפורצים לכל עבר. אם הבידוד החשמלי אינו איכותי, עלולה להתרחש תקלה חשמלית – או אפילו דבר גרוע יותר – מיד כשמפעילים את המחמם.
כשאנו יוצרים מחממים שמותקנים בתקרה, מטרתנו העיקרית היא פשוטה: לשמור על החשמל במקומו, רחוק מהמסגרת המתכתית.
התמודדות עם הלחות
האדים הם דבר מסוכן – הם יכולים לחדור לכל מקום. כדי למנוע תקלות חשמליות, אנו משתמשים בבידודי סירקוניקה בעלי עמידות גבוהה בקצוות המנורה. ניתן לראות בהם “קיר” חזק שמונע מהחשמל לעבור מהצינור הקוורץ למסגרת המתכתית.
אנו מעלים את העמידות של הבידוד לרמה גבוהה מאוד – מעל 100MΩ במתח של 500V DC. למה? כי אם משתמשים בבידוד זול, הלחות יכולה ליצור “גשר” שדרכו החשמל יכול לעבור. זה יגרום למפסקים שלכם להיסגר, ואז תצטרכו להתמודד עם מצב לא נוח.
המאבק נגד החום והאדים
המחממים שמותקנים בתקרה יכולים להפוך למעין “מלכודת חום”. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סיליקון וחומרי אטימה בכל סביבת המחמם. זה מונע מהאדים לחדור לתוך תיבת החיבורים החשמליים.
ובבקשה, אל תקצצו באיכות החוטים. אנו משתמשים בחוטים שעמידים ללפחות 105°C. חוטי PVC זולים לא יכולים לעמוד בחום הזה; הם יימסו וינשרפו, ואז יישארו רק חוטי נחושת חשופים. זה לא נראה טוב.
ודאו שהחיבורים תקינים
אנו מתעקשים על חיבור טוב לקרקע עבור המחמם. אם המנורה נשברת או שהחוטים נפגעים, המחמם צריך להעביר את החשמל לקרקע מיד.
אבל יש כאן בעיה: אי אפשר פשוט לאטום את המחמם. אם עושים זאת, החום יצטבר בתוך המחמם, וזה יקצר את חיי המנורה. זו בעיה שצריך לפתור בזהירות. אנו משתמשים במחממים עם פתחי אוורור, כך שהאוויר יוכל לצאת מהמחמם, אך בו זמנית הלחות לא תוכל לחדור פנימה.
דבר אחרון – ודאו שהחיבורים לקרקע תקינים לפני שאתם מפעילים את המחמם. בורג אחד לא טוב יכול להפוך את כל הבידוד הזה לחסר תועלת.