אל תמקמו את החימומים האינפרא-אדומים קרוב מדי לתקרה: מדריך מהיר להתקנה נכונה
כשמתקינים חימומים אינפרא-אדומים בחדרי הלבשה או באזורי שינוי בגדים, רוצים שיהיה תחושה של חום נעים ומיידי. זו התחושה שנוצרת כשעומדים מתחת למנורה – חום עמוק ונעים שמגיע מיד, בלי צורך לחכות שכל החדר יתחמם. זה כמו לעמוד בשמש ביום סתווי נעים.
אבל יש בעיה: אם מתקינים את החימומים קרוב מדי לתקרה, בעצם יוצרים “מלכודת חום”.
הפיזיקה פשוטה מאוד: חום קרינתי נע בקווים ישרים. אם החימום מותקן קרוב מדי לתקרה, האנרגיה פשוט נחזרת אחורה או נספגת בחומרי הבניין. אתם משלמים על חשמל שרק מחמם את חומרי הבניין. גרוע מכך, עלולות להיווצר עיוותים בתקרה או שינויי צבע בה.
בדרך כלל, אנו ממליצים להשאיר בין 1.5 ל-2 מטרים של מרחב בין החימום לתקרה. אם משתמשים במנורות בעלות גלים קצרים, צריך להיות עוד יותר זהירים. הן יוצרות חום רב, ואם אין מספיק מרחב, הן עלולות להתחמם יותר מדי ולהפסיק לעבוד בדיוק ברגע הצורך.
זו בעצם בעיה של איזון: רוצים שהחום יגיע לאנשים שנמצאים ברצפה, ולא לאבק שנמצא בתקרה. אם החימום מותקן גבוה מדי, החום יפחת עד שיגיע למשתמשים. כדי לפתור זאת, צריך לרכוש מכשיר חזק יותר, מה שאומר חשבון חשמל גבוה יותר. אבל אם החימום מותקן נמוך מדי? עלולה להיגרם נזק לתקרה.
ראיתי הרבה מהנדסים שמנסים להערים על המערכת באמצעות מחסומים. כן, המחסומים עוזרים להעביר את החום למטה, אבל הם לא מונעים מהאוויר סביב המכשיר להתחמם. החום הזה עלול לעלות למעלה, לכן חשוב שמערכת האוורור תוכל להתמודד עם העומס הנוסף.
עוד כמה דברים שצריך לשים לב אליהם:
בדקו ממה עשויה התקרה שלכם. גבס ואריחים אקוסטיים לא מתמודדים טוב עם חום. אם יש לכם מרחב מוגבל, כדאי להתקין מחסומים עמידים בפני חום כדי להיות בטוחים.
ובנוסף, בדקו את החיבורים החשמליים. החימומים האלו יכולים לצרוך הרבה חשמל כשהם נדלקים, ואין רצון שהצינורות החשמליים יתחממו יותר מדי.