הפסיקו להילחם בתנור הזכוכית שלכם
אם אי פעם נתקלתם בבעיות עם זכוכית שנשברה בגלל לחץ פנימי או מסיבות אחרות, אתם יודעים כמה זה מעצבן. בדרך כלל, הבעיה נובעת משינויים בטמפרטורה.
אם חלק אחד של התנור חם ב-10°C יותר מהחלק השני, אתם יוצרים בעיות. המצב נהיה גרוע עוד יותר כשעושים עיבוד של מספר חלקים בו זמנית. אם הלמפות האינפרא-אדומות אינן מחממות את הזכוכית באופן אחיד, תקבלו מוצרים באיכות לא אחידה.
הסוד לחימום אחיד
אנו משתמשים בקוורץ שקוף לצורך ייצור הצינורות האלה – מסיבה פשוטה: הקוורץ מאפשר לקרינה בגלי אורך קצר לעבור דרכו בלי להיתקע בו.
אך יש כאן בעיה: לא מספיק רק להגיע להספק חשמלי מסוים. האתגר האמיתי הוא לוודא שכל צינור בשרשרת של 50 למפות יפעל באופן אחיד.
הבדלים קטנים בעובי חוט הטונגסטן או בעובי קיר הקוורץ יכולים לשנות את ההתנגדות החשמלית. אם הסטייה של הלמפות היא 5%, תקבלו אזורים חמים וקרים. בתעשייה זה נקרא “אפקט הפסים”. זו בעיה גדולה. אנו מצמצמים את הסטיות האלה, כי זו הדרך היחידה להשיג חימום אחיד.
הערות לגבי הטיפול בצינורות
כשהצינורות עובדים בצורה אחידה, אפשר להעביר את הזכוכית לגבולות החום שלה, בלי לדאוג שאזור מסוים יתחמם יותר מדי.
אך יש חיסרון: הצינורות האלה רגישים מאוד. מכיוון שהקוורץ שקוף ולא מצופה, טביעת אצבע או כתם של שמן יכולים לגרום לכך שהצינור יישרף מהר מדי.
עשו לעצמכם טובה: השתמשו בכפפות ללא שערות. ובשם השמיים, נקו אותן באלכוהול איזופרופילי לפני שמחברים אותן לתנור.
למה זה חשוב לכם
כשהציוד שלכם עובד כראוי, אפשר להפסיק לבזבז זמן על כיוונון ה-PID. לא תצטרכו להגביר את עוצמת הלמפות החזקות כדי לפצות על למפות חלשות. הכל יהיה יציב. שיעור הפסולת ירד, התהליכים יהיו צפויים, ותוכלו להסתמך על הציוד שלכם.
בסופו של דבר, היציבות נובעת מהציוד שנמצא בתנור, ולא רק מהתוכנה שמשמשת לשליטה בו.